| "ועדות הסכמה מקומיות לעניין השבת", כיכר העיר - בימה ליהדות ישראלית, גליון 2, השבת והחיים. עורך: אבי שגיא, הוצאת כרמל ופנים, ירושלים, עמ' 133 - 138. |
| תקציר: בישראל כיום יש נשים ואנשים יהודים רבים, שיהדותם חשובה להם ויש להם דרכים שונות לבטא אותה ולחיות על פיה. חלקם שומרים שבת על פי ההלכה האורתודוקסית, חלקם מסורתיים ושומרים על חלק ממנהגי השבת כגון קידוש והליכה לבית הכנסת אך גם צופים בטלויזיה ונוסעים בשבת, וחלקם סבורים שטיול משפחתי או בילוי בים הם דרכים מצוינות לשמור שבת. כל האנשים הללו אוהבים את השבת ורוצים לשמור עליה ואותה, בדרכם. זו חייבת להיות הנחת היסוד לוועדות הסכמה מקומיות על השבת. על רקע הנסיונות הכוחניים לכפות את אופי השבת בישראל, המאמר מציע מודל של ועדות מקומיות שיורכבו מכל קבוצות האוכלוסיה הגרות במקום מסוים, יוזמנו להתהליך לימוד והיכרות שבסופו יוכלו לנסח יחדיו הסכמות לדרך שמירת השבת ביישוב שלהם. המדרשה באורנים מוצעת כמסגרת שמכוננת תהליכים מעין אלה ומכשירה מנחות ומנחים לקיומן. |
| למשוך את השטיח, ממזרים: סימון ומחיקה, עמ' 81-88, הוצאה עצמית, ירושלים 2017 |
|
תקציר: החשש מהולדת ממזרים הוא אחד המנגנונים החזקים המשעבדים
נשים יהודיות מסורבות גט לבעליהן, ומונעים מהן את הזכות
האלמנטרית ללדת ילדים. במדינת ישראל 2017, כוחו של האיום
הזה עדיין תקף גם על הציבור שאינו שומר מצוות, החושש
מיצירת 'כתם' על צאצאיו. במאמר זה אטען, שהדרך להסיר את
כתם הממזרות היא חברתית. כל עוד אנשים ישתפו פעולה
עם העוול ועם החשש מפני ממזרות, עוצמתו תגבר; וכאשר
אנשים יפסיקו לשתף פעולה ולהעניק משמעות למושג הממזר,
עוצמתו תקטן. הדרך לעשות זאת היא שכל אחד ואחת מאתנו
יימנע מהשימוש במושג 'ממזר' ויחדל לשתף פעולה עם העוול
המיותר הזה. במילים אחרות: אני מבקשת לטעון ולהטמיע
בחברה את ההבנה כי אין רע במי שמוגדר כממזר; אין לכך כל משמעות. המאמר מתפרסם בספר "ממזרים סימון ומחיקה". בנוסף מצורפים שני מדרשים בנושא ממזרים המופיעים בספר בעמודים 111 ו- 120. |
| "כיצד מרקדין לפני הכלה והכלה או לפני החתן והחתן?", אבי שגיא (עורך), כיכר העיר בימה ליהדות ישראלית , גליון מספר 1 , רכס ופנים, עמ' 139 – 146. |
| תקציר: זוגות להט"ב הם זוגות שמצד אחד, הם רגילים לכל דבר וענין ודומים לזוגות האחרים שבחרו בעצמם את בני ובנות זוגם, אך מצד שני, זה לא מדויק, ויש בכל זאת ייחוד בבניית והנחיית טקסים לזוגות חד-מיניים. המאמר מתאר תהליכי עבודה וטקסי חתונה יהודים-ישראלים של זוגות חד-מיניים ב"הויה – טקס ישראלי". |
| אחריות חברתית |
| תקציר: הדור הגדל כעת זקוק לאמירות ברורות, רוצה מצפן וגבולות. הדור הגדל כעת מבולבל וגדל בחלל שבו המבוגרים נמנעים מלומר אמיתות, נמנעים מלסמן מטרות, ולא מעניקים כלים לחלום על עולם טוב יותר. מאמר זה נענה לאתגר ומציע שכל סוגיה אתית נוגעת בראש וראשונה ליחסים שבין בני אדם. וכשמדובר על יחסים בין בני אדם, חובתנו לדאוג לצרכי האחר ולרווחתו. יש לנו אחריות. עיקרון זה של אחריות מוחלטת לאחר מעניק כלים להבחין בין טוב לרע, לסימון גבולות של מותר ואסור ולהגדרת מטרות ראויות לקיום. אסור לפגוע בזולת. פגיעה באדם בשל מי שהוא היא רוע. תמיד. משמעות הקיום היא להרבות את הטוב לכמה שיותר אנשים. |
| עמנואל לוינס, "עגנון – שירה וגאולה" , המעורר מס' 12, 2000, תרגום: אליזבט גולדוין ויורם ורטה |
| תקציר: מאמר של עמנואל לוינס על עגנון, בו הוא דן ביחסו של עגנון למסורת היהודית ולשואה. עגנון הוא חלק מהמסורת היהודית ומסרב למצוא משמעות בשואה או להצדיקה. הכתיבה בעברית היא דרכו להתנגד להשמדה הפיזית והתרבותית של יהדות אירופה. |
| חנוכה חג של אור ולא של קנאות דתית |
| תקציר: "שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן, שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעו שמונה ימים טובים". מאמר העוסק בחג החנוכה, בגרסה ההסטורית, בפרשנות של חז"ל ובהקשר של ימינו. |
| לגדול ולהשכיל: השל ואיכות סוף החיים |
| תקציר: הרצאתי במכון ון ליר, מתאריך 24/12/2014, בנושא איכות סוף החיים על פי הגותו של אברהם יהושע השל. |
| "יהודי לא מגרש יהודי": מחשבות על שוויון וצדק |
| תקציר: במאמר זה נבדק היחס המורכב בין אחווה לשוויון אזרחי ולצדק במדינת ישראל. נעשה כאן ניסיון לרדת לשורשי תפיסת האחווה במשפחה ובשבט ולהרגלים שנוסדו מתוך חווית קיום של מיעוט מתבדל (במקרה זה, יהודי). טענתי היא שהרגלים אלה הם בעייתיים כאשר הם מועתקים ללא שינוי לתוך מבנה פוליטי שבו מי שהיה מיעוט הופך להיות הרוב. בהמשך מוצעת חשיבת אחווה אחרת הנדרשת לכל אדם שנפגע בזכויותיו, כמושג מאזן בתוך מבנה פוליטי שוויוני וצודק. |
| מיהו יהודי? |
| תקציר: המציאות היהודית העכשווית היא חדשה לחלוטין עבור כל צורות הקיום היהודי בארץ ובעולם, מציאות שלדעת כותבת המאמר מזמינה ומצריכה כלים חדשים להתמודדות, לחשיבה ליצירתית ולפעולה מסוג חדש. הפנייה אל אמצעים מוכרים כדי להגיב על החדש אינה מספקת מענה משביע רצון. זו נקודת המוצא לדיון בסוגיה אחת מרכזית. |
| משכבי אישה |
| תקציר: במאמר זה יש הצעה לפרשנות שונה מן המקובל לפסוקים שנהוג לראות בהם את המקור לאיסור יחסי מין הומוסקסואליים. בעזרת מדרש מוקיעים הפסוקים יחסים זוגיים שאין בהם כבוד בין בני הזוג ללא קשר למינם ומגדרם. |
| אומרים "התחדשות יהודית בישראל" מהי יהדות בישראל? |
| תקציר: המאמר מברר הנחות יסוד של המדרשה על זהות יהודית באמצעות הגותו של עמנואל לוינס, יחסו לזהות יהודית, לקהילה ולמדינת ישראל. זו זהות מורכבת שיש בה מרכיבים של דת, לאום, תרבות, קהילה, שותפות גורל ועוד. הגישה הן של לוינס והן של המדרשה לזהות היהודית היא גישה פלורליסטית. |
| חנוכה חג האור |
| תקציר: זהו מאמר קצר הסוקר את גלגוליו השונים של חג החנוכה ומשמעותו לאורך הדורות ומציע הבנה עכשווית, מדרש רלוונטי לימינו. |
| ועשית הישר והטוב |
| תקציר: במאמר זה אני עוסקת ביחס שבין תלמוד למעשה וביחס שבין שתי אמירות הנראות סותרות בעניין זה: "נעשה ונשמע", מחד גיסה ו"סוף מעשה במחשבה תחילה" מאידך גיסה. המאמר נשען על הגותו של עמנואל לוינס. נקודת המוצא היא של אדם שהתורה מהווה בשבילו מקור השראה ותורת חיים אך לאו דווקא בצורה דתית או הלכתית. |
| אג'נדה נוספת לפמיניזם יהודי |
| תקציר: כאישה חילונית, פטור הנשים ממצוות עשה שהזמן גרמן, שהן ברובן מצוות פולחניות, אינו בראש דאגותיי. לעומת זאת, אני מאוד מוטרדת מן האופן שבו התורה מתפרשת ומיושמת בקבוצות נרחבות בציבור, כנוגדת את המוסר וההומניזם. מאמר זה מנסה להציע דגש חדש ונוסף על הפעילות הפמיניסטית היהודית הנעשית כבר, בעד יהדות הומניסטית ומוסרית. |
| בדרך לחתונה עוצרים בפאב |
| תקציר: מאמר קצר על חווית לימוד מיוחדת במינה |
| "והגדת לבנך", פסח כחג של שיח בין-דורי |
| תקציר: חג הפסח עוצב עוד לפני יציאת מצרים שהוא נועד לציין, וראה זה פלא, אנחנו באמת זוכרים ועדין אוכלים מצות. מהו סוד כוחו של הזיכרון הזה? העברת הסיפור מדור לדור. במידה שנשכיל להתחבר אל סיפור יציאת מצרים בעצמנו, לגרום לו להיות משמעותי עבורנו, כך ניטיב להעבירו לדור הבא. המאמר מציע דרכים להתחבר אל תכני החג. |
| Abstract: Given that it is difficult to avoid doing to others things we would want them to avoid doing to us, that knowing what is good is not enough to behave accordingly, and that we deliberately do things that we know are bad and harmful to others, is there a way to reduce harmful behaviors? Is there a way to act in a more caring and loving way, and cause less harm? How can we influence our actual attitude towards each other? This article is my attempt to analyze harmful behaviors and then, I describe a study process that might be efficient in facing this challenge. |