טקס החתונה החוקי במדינת ישראל עבור יהודים הוא הטקס האורתודוקסי, טקס שבו האישה עוברת מרשות אביה לרשות בעלה המקדש אותה. האיש אקטיבי והאישה פסיבית, מה שמתבטא בכך שהיא אינה משמיעה את קולה לאורך כל הטקס ואף פניה מוסתרים.

אני סבורה שחתונה בחברה שוויונית היא כריתת ברית בין שני בני זוג שווים שחלוקת התפקידים ביניהם אינה מבטאה היררכיה כי אם הסכמות הדדיות. בחתונות שאני עורכת האישה נראית ונשמעת והקידושין הם הדדיים.

לקראת בניית הטקס, הזוג לומד אתי את הטקס המסורתי ומכניס בו את השינויים הראויים בעיניו בעזרתי. אני גם מלווה את הזוגות בכתיבת הכתובה שלהם שהיא כתב ההתחייבויות וההסכמות שלהם זה לזו.

טקס זה אינו מוכר על ידי החוק הישראלי כך שהנישאים יישארו רשומים כרווקים או יעשו טקס נוסף כדי להירשם כנשואים. עוד על המשמעויות החוקיות של חתונות אלה ראו באתר "הוויה" במאמרים הרלבנטיים ואוכל כמובן לספק מידע נוסף.

חשוב לדעת!
ילדים של זוגות שאינם רשומים כנשואים אינם ממזרים! (רק אישה נשואה היולדת ילד מגבר אחר הוא ממזר).

אני משיאה "פסולי חיתון" (על פי הגדרת הרבנות) ואף אנשים שאינם מוכרים על פי ההלכה כיהודים (למשל, אנשים שעלו לארץ בתוקף חוק השבות אך אימם אינה יהודיה או שאין הם יכולים להוכיח זאת). מבחינתי, אדם הרוצה בחתונה יהודית זכאי לקבל זאת. אם יש צורך בכך, אני מקיימת טקסים רב-לשוניים – אני שולטת היטב בעברית, אנגלית וצרפתית. 

מכתב תודה שקבלתי מאורי ועמית

נישואים אזרחיים בישראל מאמר שלי בנושא נישואים אזרחיים ומהן האלטרנטיבות הקיימות לזוגות ישראלים. פורסם ב"פוליטיקאלי" עיתון הסטודנטים של בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. גליון מס. 3 - 8/1/2014.