עורכת טקסי חיים (חתונות, בר/בת מצוות ולהבדיל, הלוויות), מרצה במחשבת ישראל ומנחה בתי מדרש פלורליסטיים. אני עוסקת בהתחדשות יהודית, כלומר בהתאמת התרבות היהודית לחיים במדינה דמוקרטית והומניסטית.

רוב הציבור בישראל, דתי וחילוני כאחד סבור שיש סתירה מובנית בין היהדות להומניזם ומוסר. למעשה קיימת מסורת מרכזית הרואה את עיקרה של היהדות ומטרתה בתיקון החברה האנושית שהיא מעצבת (הנביאים, הלל, ר' עקיבא ועוד). את המסורת הזו יש לחדש, לרענן ולהתאים לישראל של המאה ה 21. אני סבורה שכשם שבשעות משבר גדולות בעבר, ידעו חכמינו לקרא את התורה ולפרשה מחדש כך שתתאים לעיתים המשתנות, כך יש לעשות גם היום. אני מנסה בצניעות לתרום את חלקי למטרה זו.

תחומי ההוראה והמחקר העיקריים שלי הם: אתיקה, פרשנות מודרנית ומדרש למקרא ולתלמוד, פמיניזם ויהדות.

אני מלמדת באוניברסיטת חיפה, במכינה הקדם-צבאית ע"ש רבין ובמדרשה באורנים. לימדתי במכללת אורנים, מכללת סמינר הקיבוצים, בעלמא ובבינה.

הדוקטורט שלי עוסק בפרשנות התלמודית של עמנואל לוינס. פילוסוף שעיקר עניינו ביחסים שבין אדם לזולתו, אחריות ונדיבות. פרשנותו נסמכת על ההנחה שהתורה והתלמוד נועדו ליצור חברה מתוקנת שבה מתקיימים יחסים הוגנים בין בני אדם. תרגמתי לעברית את ספרו "מעבר לפסוק" בהוצאת שוקן.

אני מנחה טקסי חיים במסגרת "הוויה", טקסים יהודיים המותאמים לערכים של המזמינים אותם.

הייתי רקדנית ומורה לבלט ואני עדין עוסקת באימפרוביזציה במחול. מבחינתי יש קשר עמוק בין הלימוד לאומנות, בין  שכל לרגש, ובין גוף לנפש.

הרצאתי "כשאת לא אומרת לא, למה את מתכוונת?" מיום 19.7.2021 בכנס "נפשי תערוג": כנס הקיץ של תנועת הרבנות הישראלית.
מדוע ממשיכים היום לקנות נשים במקום שיהיה טקם חתונה שוויוני.
על הבעייתיות של טקס החתונה האורתודוקסי היחיד החוקי במדינת ישראל.

הרצאתי בכנס האגודה הישראלית לחקר הדתות, באוניברסיטת בר-אילן בתחילת 2018. שם הרצאתי: "מדרש נשי לסוגיות בתלמוד"