טקסי חיים מציינים את מעגל החיים ומעבר האדם ממעמד אחד למעמד אחר בחברה בה הוא חי: לידה, התבגרות, נישואין ומוות. מעברים אלה מלווים בהתרגשות רבה, בשמחה (מלבד המוות כמובן) אך, גם בקשיים המלווים תמיד שינויים גדולים. התרבויות השונות מעצבות טקסים שיש בהם ביטוי לתכנים של מעברים אלה כל אחת בדרכה.

טקס בנוי מפעולות ומילים מוכרות המבטאות באמצעות החושים והשפה את המתרחש מעל פני השטח וגם מתחתיו (המתחים העולים במקרים רבים לקראת חתונה המתנקזים לשבירת הכוס בסוף החופה, למשל). לכן יש למסורת תפקיד חשוב ביותר בעיצוב הטקסים. דוגמה נוספת הן המילים שנהוג לומר לאדם אבל בימי "השבעה" (שלא תדע עוד צער, ה' ינחם אותך עם שאר אבלי ציון וכו') המכסות על המבוכה של הסיטואציה. המסורת מספקת מענה לעיצוב המעברים המורכבים הללו של האדם ממעמד למעמד במסגרת תרבותו.

מצד שני, ככל שעובר הזמן, ערכים ומבנה החברה משתנים ואז עלול להיווצר פער בין הטקסים המבטאים ערכים ומבנה שאבד עליהם כלח למציאות המשתנה. תרבות חיה נדרשת למצוא דרכים לשלב בין המסורת לבין החידוש ולאפשר לטקסים להתפתח ולהשתנות במידה מסוימת.

טקסי החיים שאני מעצבת ומנחה מושתתים על הטקסים היהודיים המסורתיים הקיימים אך בודקים את הפערים בינם ובין המציאות כדי להתאים את הטקסים לימינו, כך שבכל טקס יש מרכיבים מסורתיים אך גם שינויים לעומת הטקסים האורתודוקסיים המקובלים.

הכנת הטקס כוללת לימוד של בעלי הטקס את המסורת, בדיקה של מה שמצריך שינוי לפי ערכיהם ותחושותיהם והתאמה של מרכיבים חלופיים לפי הצורך בעזרתי.

לקריאה נוספת:
בר/בת מצווה
חתונות